היא גדלה בבית של "משכילים".  "אצלנו לכולם יש תואר" כך אמרו לה הוריה תמיד. מאז ומתמיד הצטיינה בלימודים. היו לה ציונים גבוהים ונדמה היה שעתידה מובטח. ממילא הספרים היו חבריה הטובים ביותר.

 

בבית הספר היתה לה חברה אחת וגם היא לא תמיד היתה זמינה עבורה. לא פעם כשנתקלה בתגובה עויינת מצד חבריה – חשבה שהאשם הוא בחוש ההומור שלה. לא פעם עשו עליה חרם בכיתה והיא בתגובה- הפכה מרירה ונקמנית. את זמנה חילקה בין קריאת ספרים, כתיבה למגירה ותכנון של מעשי נקמה.

 

איש בסביבתה לא חשב שהילדה שהפכה לנערה נמצאת במצוקה. איש לא נתן את הדעת לכך שאם הילדה היפה והמצטיינת הזו מעולם לא הוזמנה למסיבה ומהפעמים הבודדות בהן פגשה חברה תמיד חזרה הביתה כעוסה ומאוכזבת- ייתכן ויש צורך לעזור לה לפתח את הכישורים החברתיים.

 

הוריה המשיכו ללחוץ עליה להצטיין בלימודים והיא סיפקה את הסחורה אבל היתה אומללה ואט אט גם הישגיה הלימודיים הלכו ופחתו. היא התגייסה לצבא וסבלה מכל רגע בטירונות. מהר מאד גילתה שהבנות באוהל מדברות מאחורי גבה ומצאה עצמה לבד.

 

בגלל נתוניה הגבוהים נשלחה לקורס קצינות ונדמה היה שהוטב לה אבל די מהר מצאה עצמה מבודדת ועצובה.היא השתדלה ככל יכולתה לעשות את תפקידה על הצד הטוב ביותר. היא ניסתה לעזור והתעניינה בשלומן של חברותיה לחדר אבל כמעט תמיד סיימה את היום עצובה, נעלבת ובודדה.

בבגרותה הגיעה לתפקידים ניהוליים בזכות ציוניה הגבוהים ובכל מקום בו התקבלה בזרועות פתוחות הגיעה לפיטורין. נישואיה שהיו מלכתחילה מעורערים הגיעו אל סיומם והיא היתה מיואשת וחסרת אונים.

 

"הומור זה דבר מסוכן" היא אמרה כשהגיעה אלי לאימון.

שוחחנו..הצעתי נקודות מבט נוספות..היא למדה להקשיב.לעצמה, לאחרים, ושוב לעצמה.אט אט נפתחו בפניה דלתות חדשות.אט אט הצליחה ליצור קשרים בעבודתה החדשה. לראשונה בחייה הרגישה רצויה (מוערכת תמיד היתה).

 

כישורים חברתיים הם תנאי הכרחי לחיים מלאים ומאושרים. ניתן לפתח אותם ורצוי מוקדם ככל האפשר.

מלא פרטים כאן בכדי שנוכל ליצור איתך קשר