מבט קצר על נתונים סטטיסטיים של בריאות הנפש יצביע על כך שכמות האנשים הסובלים מחרדה גדולה כעת מאשר אי פעם. ניתן למצוא מחקרים בכל רחבי העולם המדווחים על עלייה בהפרעות הקשורות בחרדה ודיכאון במהלך המאה האחרונה, עם דגש מיוחד על השנים האחרונות.
חרדה
חרדה היא פחד שמתעורר כתוצאה מגירוי מחשבתי ותודעתי (מחשבות שנמצאות הן במודע והן בתת מודע) ולא בשל איום ספציפי. ניתן לראות את פעילותה של החרדה בחלקים בקליפת המוח שנקשרים לחשיבה גבוהה, אשר התפתחו בתהליכים אבולוציוניים מתקדמים, במיוחד במוח האנושי ולכן היא אופיינית לבני אדם.
כל אדם מתמודד עם פחדים והן בחרדה במינונים כאלה או אחרים אבל למרות הדמיון בין פחד לחרדה, מדובר בשתי תופעות שונות.
פחד מתעורר כשהאדם מזהה סכנה מיידית וספציפית, כמו מלחמה, מחלה קשה, סכנת פיטורין, כביש סואן במיוחד, בעל חיים שחושף את שיניו ועוד... הפחד מופעל במוח באמיגדלה שבמערכת הלימבית.
האמיגדלה מגיבה לגירוי באופן אוטומטי וללא צורך במודעות לסימני סכנה. וחרדה מתעוררת לא פעם ללא הכנה מוקדמת ופעמים רבות ללא סיבה הנראית לעין.
השפעת החרדה על המוח שלנו
תפקידו של הפחד הוא להגן עלינו מפני סכנות והוא הסיבה לכך שאנו חוגרים חגורת בטיחות, הולכים לרופא כשלא מרגישים טוב, משתדלים לאכול בריא ועושים מעשים נוספים שמטרתם להגן ולשמור על איכות חיינו.
חרדה לעומת זאת משבשת את איכות החיים. נמצא כי כל הפרעות החרדה מורידות משמעותית את איכות החיים, גורמות לבעיות משמעותיות במערכות יחסים ומפחיתות את התפוקה וההישגים בעבודה. החרדה פוגמת בשלווה הפנימית וכאשר אנו חווים סטרס לאורך זמן נפגעת המערכת החיסונית ונחלשת.
מה בחיים המודרנים מעורר חרדות?
מנגנון הסטרס נועד במקור להגנה על חייו של האדם מפני חיות טרף ופגעי טבע - שמשמעותם – הישרדות. מכיון שבעולם המודרני כמעט ולא קיים מחסור במזון ומים ולא מסתובבות בינינו חיות טרף – אין סכנה מיידית לחיינו.
האדם בן ימינו החליף את העיסוק בחיפוש אחר מקורות מים ומזון בחיפוש אחר עוד ועוד מקורות כסף ורכוש אשר מקנים לאדם אשלייה של שליטה וביטחון.
מדיה חברתית
המדיה החברתית פרצה לזירה בתחילת שנות ה-2000, ומאז היא חלק מרכזי בחיינו. ישנם מספר מחקרים הקושרים שימוש מוגבר במדיה החברתית לתחושות של חרדה ואף דיכאון.
תקשורת וירטואלית עושה שימוש במיומנויות שאינן זהות למיומנויות הנדרשות בעת ניהול תקשורת פרונטלית.ילדים רבים שמבלים שעות ארוכות מול מסכים חווים תסכול וחוסר אונים בבואם לקיים אינטראקציות פרונטליות וכתוצאה מכך הם סובלים מחרדות והתפרצויות זעם.
מגיפת הקורונה והתגברות החרדה
ממצאים בדו"ח החדש של סוכנות הבריאות של האו"ם מצביעים על כך שההידרדרות הגדולה ביותר בבריאות הנפש - עם דגש על מידת החרדה - התרחשה באזורים שנפגעו הכי קשה ממגיפת הקורונה שבהם הזיהומים היו גבוהים והאינטראקציה החברתית הוגבלה. למעשה, לפי הדו"ח בשנה הראשונה של מגיפת הקורונה, שיעורי החרדה והדיכאון העולמיים עלו ב-25 אחוזים.
לסיכום, איך מטפלים?
אנשים רבים שיש להם הפרעת חרדה מבינים לעתים קרובות שהם לא צריכים לפחד באופן הזה, אבל זה לא עוזר לפחד להיעלם. ניתן לטפל בחרדה באמצעות תרופות פסיכיאטריות אשר מפחיתות את תסמיני החרדה אך אינן מטפלות במקורה.
הטיפול הטבעי בחרדות מתמקד אצלי בשיחות, בתרגול גופני ורגשי לרבות ביופידבק, בהתאמות באורח החיים, ובטיפול באמצעות פרחי באך. הטיפול בחרדה משתנה מאדם לאדם ומותאם לצורך, לסיבות ולאורח החיים.
אם אתם או מישהו בסביבתכם סובלים מחרדות הקדימו לטפל ולשפר את איכות חייכם על כל המשתמע מכך.
לשיחת ייעוץ טלפנו 050-3597622
