מהי לקות למידה?

כ-10% מהילדים מתמודדים עם לקות למידה . 

רובם מצליחים ללמוד ועם סיוע מתאים משתלבים במסגרת הרגילה. כ-2% מהם זקוקים לחינוך מיוחד. 

מה זו בעצם לקות למידה?

לקות למידה היא קושי במיומנויות  למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי ולא כתוצאה מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או בעיות רגשיות.

לילדים עם לקויות למידה יש בדרך כלל פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה.

הם מתקשים במיומנות אקדמית אחת או יותר, למשל קריאה, כתיבה, כתיב או חשבון.

המקור של לקות למידה נובע מבעיה במנגנון קוגניטיבי אחד או יותר:

• זיכרון חזותי ושמיעתי-זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, שליפה מהזיכרון ועוד...
• תפיסה ועיבוד חזותיים-היכולת להבחין בפרטים ובסמלים גרפים, בכיוונים, בין דמות לרקע וראיית השלם על חלקיו.
• שפה-הגייה, שליפה ושיום, אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה.
• תפקוד מוטורי ותפקוד סנסומוטורי- מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה.
• קשב וריכוז-היפראקטיביות.
• תפיסה ועיבוד פונולוגיים – היכולת לזהות עיצורים ותנועות, להבחין בין צלילים דומים, לפרק מילים לצלילים, להרכיב מילים, ועוד...
• עיבוד סנסורי – עודף רגישות חושית או תת רגישות-חושית.
• קושי להתמצא בזמן ובמרחב

על הסממנים האלה משפיעים גם גורמים רגשיים-התנהגותיים שנובעים מהלקות, אבל אינם הסיבה ללקות.

מתי ואיך מאבחנים לקות למידה?

ליקויי למידה מאובחנים בדרך כלל בגן חובה או בבית הספר אך לעיתים ניתן לראות סימנים שמעידים על לקות למידה כבר בגיל הרך. חלק מהתלמידים מאובחנים כלקויי למידה רק בתיכון או בלימודים אקדמיים.

תלמידים עם לקות למידה שהצליחו להסתדר בבית הספר על אף ליקויי הלמידה עלולים להיתקל בקשיים בשלב מאוחר יותר כתוצאה עלייה במורכבות של הדרישות הלימודיות, עלייה ברמת הקושי, ועוד.... זו הסיבה שלעיתים מאבחנים לקות למידה רק בגילאי העשרה או עם הכניסה לאוניברסיטה.

אבחון מוקדם של לקות למידה מאפשר התמודדות טובה יותר שיש לה השלכות לטווח ארוך. 

לקות למידה- למה זה קורה?

משערים שהסיבה ללקות למידה היא נוירולוגית. נוטים לייחס את הסיבה ללקות למידה לתורשה, או מצוקה לפני הלידה או בילדות המוקדמת אך אין תמימות דיעים בנושא.

לקות למידה לא נגרמת בגלל תנאים סוציואקונומיים או רגשיים אבל סביבה לא מותאמת עלולה להחריף את הסימפטומים של לקות הלמידה. תלמידים לקויי למידה אינם מקשה אחת, הם שונים זה מזה בתחומי הלקות, בחומרתה ובהשפעה שלה על התפקודים הלימודיים, החברתיים והרגשיים.

חלקם מתקשים בתפקוד לכל אורך חייהם ואחרים  מסיימים בהצטיינות לימודים גבוהים.

לקויות למידה באות לידי ביטוי בקשיים בקריאה, כתיבה, חשבון ושפות זרות, בקריאת טקסטים ארוכים. הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי בהקשבה לנאמר, בדיבור בקריאה ובכתיבה, במתמטיקה ובשפות זרות.

לקויות למידה שכיחות:

דיסלקסיה

לקות קריאה שמתבטאת באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי להבין את הנקרא, בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ועוד...

דיסגרפיה

אחיזה כלי הכתיבה תוך לחץ חזק מדי או מועט מדי על, שגיאות כתיב, איטיות בכתיבה, בניסוח לא נכון של משפטים, הימנעות מכתיבה, פער בין התבטאות בעל פה ובין התבטאות בכתב ועוד...

דיסקלקוליה

קושי ברכישת מיומנויות החשבון.

 לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה, פער לימודי יכול להיווצר גם כשדרכי ההוראה אינן מוצלחות, או כשיש קושי רגשי, כלכלי או חברתי שלא מאפשר פניות ללמידה.

איך ניתן לעזור לתלמיד עם פער לימודי?

כדאי לאבחן את מקור הקושי ולתת מענה לצורך בין אם הוא לימודי, רגשי, חברתי או על רקע של תנאים סוציואקונומיים.

טיפול בלקות למידה הינו תהליך אשר בתוכו חשוב לייצר לילד סביבה תומכת ולא שיפוטית, לחזק אצלו את תחושת השייכות והמשמעות, לחזק את בטחונו העצמי ואת האמונה ביכולותיו ולתרגל התמדה ודבקות במטרה.

איך ניתן לעזור לתלמיד עם פער לימודי?

במקשיבים מתקיימים תהליכי ליווי לילדים שלא טוב להם בבית הספר ולהוריהם.

על מנת לתאם פגישת אבחון וייעוץ ראשוני טלפנו עכשיו 050-3597622

או שילחו ווצאפ.