רבים עשויים להסיק שאדם עם לקות למידה הוא "עצלן" או "פשוט לא מנסה מספיק". יתכן שהוא מתקשה להבין את הפער הגדול בין הבנת הנקרא לבקיאות ביכולת המילולית. המתבונן מהצד רואה רק את הקלט והפלט, ולא את עיבוד המידע. ליקויים בעיבוד המידע הופכים את הלמידה והבעת רעיונו, בואו נבין מהם סוגי לקויות למידה בכלל ולקות למידה בפרט.
לקות למידה כהגדרתה
לקויות למידה הן קשיים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי, לקויות למידה יכולות להתקיים הן אצל אנשים עם אינטליגנציה נמוכה ופיגור והן אצל תלמידים עם מנת משכל תקינה ואפילו מנת משכל גבוהה.
המונח: ליקוי למידה מתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות שבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם.
לקויות למידה במערכת החינוך בישראל
ניתן למנות מגוון סוגי לקויות למידה, אך באופן כללי מוגדרת לקות הלמידה כהפרעה נוירו התפתחותית שגורמת לקושי בתפקודי למידה בסיסיים ופוגעת ביכולת לרכוש ולבטא מיומנויות וידע ביחס לאנשים בני אותו הגיל, מנת משכל והשכלה. בהקשר זה, חשוב להבהיר שאין מדובר בקשיי למידה שמקורם בפיגור שכלי או סביבתי או על רקע בעיות רגשיות מכבידות.
סוגי לקויות למידה הנוגעות למיומנויות אקדמיות וכאלו הנובעות מקושי קוגניטיבי
כשמדברים על לקויות למידה הנוגעות למיומנויות אקדמיות אין הכוונה לקושי כתוצאה ממנת משכל ירודה או פגיעה מוחית, אני מסבירה שאפשר לחלק את סוגי לקויות למידה לכמה קטגוריות, בהן לקויות למידה קלסיות המתבססות על מיומנויות אקדמיות (דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה) ולקויות למידה שפוגעות במיומנויות למידה נוספות.
למשל, לקויות בדיבור, בהקשבה ובהמשגה, כשבקטגוריה זו נמנות הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, לקות למידה שפתית (אוצר מלים, מורפולוגיה ותחביר, וכן שליפה, שיום אוטומטי והיגוי) ולקויות למידה שאינן מילוליות (כגון קשיים בעיבוד הסנסורי שבאים לביטוי ביתר תת רגישות חושית, ליקויים בהתמצאות במרחב ובזמן, קשיים בתפקוד מוטורי וסנסומוטורי, קשיים זיכרון חזותי ושמיעתי וכן הלאה).
ישנם סוגי לקויות למידה שבאים לידי ביטוי בתחום הקוגניטיבי וישנם סוגי לקויות בתחום הרגשי וישנם סוגי לקויות בתחום ההתנהגותי.
לקויות למידה קוגניטיביות באות לידי ביטוי במיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה, כתיבה וחשבון והן כוללות:
- קשיים בתחום השפתי (שיום/קליטת חלקי דיבור מופשטים)
- קשיים בתפישה החזותית ובתפישה השמיעתית
- קשיים בתכלול הבין חושי ובעיקר בערוצים החזותי והשמיעתי.
- קשיים בהתמצאות במרחב והתמצאות בזמן.
- קשיים בזיכרון לטווח הקצר והארוך ובזיכרון עבודה.
- קשיי חשיבה שכוללים אסטרטגיות למידה לא יעילות, קשיי התארגנות בזמן ובמרחב, קשיים באירגון הקשב ובגמישות המחשבתית.
לקות למידה בפן הרגשי
קשיים בתחום הרגשי בהיבט הלימודי יכולים לבלבל כיון שאינה נראית לעין ומופיעה רק בסיטואציות בהן היא מגבילה את ביטוי היכולות.
להבדיל מלקויות אחרות הבולטות יותר לעין, פעמים רבות הסביבה אינה רואה הצדקה לקשיים הנגרמים בעקבות לקות הלמידה אצל אדם שנתפס כ"נורמלי" מכל בחינה אחרת.
לא פעם הסביבה מגלה חוסר הבנה או היעדר סלחנות ואינה מציעה את המענה הדרוש, פעמים רבות הסביבה מאשימה את האדם בחוסר רצון או שליטה עצמית ופונה לשימוש בענישה לא מוצדקת אשר מחמירה את המצב.
ליקויי למידה רבים מגיעים לגיל הבגרות עם דימוי עצמי של כישלון מתמיד, עם תחושת חוסר שייכות, עם דימוי עצמי נמוך, וחווייה שכולם נגדו. זה משפיע על התפקוד בלימודים ועל סיכויי ההצלחה בפן המשפחתי והחברתי ועל התפקוד בעבודה.
קשיים בתחום ההתנהגותי
בעיות התנהגות אינן בהכרח ביטוי ללקות למידה אך מהווים ביטוי להתמודדות בלתי יעילה עם הקשיים.לעיתים הקשיים שמעוררת לקות הלמידה גורמים לילדים לנסות לספק את אותם הצרכים בדרך שונה מהדרך המקובלת.
כשהסביבה לא מגלה הבנה ותמיכה הדבר עלול לפגוע בבניית הדימוי העצמי ועלול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות בלתי רצויות, תלמידים לקויי למידה עלולים להימנע מפעילויות בהן הם עלולים להיכשל. הם עלולים לחוות חוסר אונים וייאוש וכתוצאה מכך - לסרב ללכת לבית הספר.
ילד שלא מקבל מענה לצרכיו בילדות המוקדמת יחוש תסכול רב שעלול לפגוע בחיוניות ולהוביל לדחיינות, ירידה במוטיבציה ותחושת חוסר אונים, תחושת חוסר אונים עלולה להביא את התלמיד להגיב לאתגרים בנקרים בדרכו בכעס, תוקפנות ווכחנות.
מה אומרים המומחים?
מומחים מניחים שההפרעות האלה נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים, לקות למידה יכולה להתקיים בכפיפה אחת יחד עם פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית אך יכולה להתקיים גם אצל תלמידים בעלי מנת משכל תקינה ואפילו גבוהה.
לקות למידה משליכה על התהליכים הקוגניטיביים ונראה ביטוי שלה בקשיים שאינם תואמים את המצופה בהתאם לגיל התלמיד, לקויות הלמידה משפיעות באופן ישיר רק על מיומנויות אקדמיות ותפקודי למידה ולכן לרוב הן מתגלות כשהילדים מגיעים לגן ו/או לבית הספר.
טיפול בלקויות למידה בשיטת רביב
באופן כללי, הטיפול בכול אחת מסוגי לקויות למידה למיניהן כרוך בהתוויית תכנית התערבות אישית, המותאמת פרטנית לאופי הלקות, קשייו של התלמיד, יכולותיו וכישוריו, תוך התייחסות למוקדי הקושי, לקשיים הנלווים והפערים הלימודיים. כך לדוגמה, הטיפול בלקות קריאה מורכב בדרך כלל מהוראה מתקנת, אימון קוגניטיבי, הקניית אסטרטגיות למידה יעילות, שימוש בטכנולוגיה מסייעת וכיוצא בזה.
ראוי לציין שהטיפול בלקות למידה איננו תרופתי (למעט הפרעת קשב וריכוז) ואיננו מתיימר לרפא את הבעיה, אולם הוא מספק לאדם כלים אפקטיביים להתמודדות נכונה ויעילה מול האתגרים והקשיים הנובעים מהלקות.
ההכנה כוללת תרגול גופני, מנטלי, חשיבתי ורגשי. לאחר מכן ניתן להתאים את הטיפול בלקויות הלמידה ולהתקדם. הטיפולים האפקטיביים כוללים אסטרטגיות למידה אפקטיביות בשילוב העצמה ובניית הביטחון העצמי וכוח ההתמדה.
במידת הצורך - טיפול בלקויות למידה עשוי לכלול לעיתים למידה ותרגול לפיתוח הכישורים החברתיים.
קושי שילד חווה במרחב החברתי עלול להעסיק את מחשבותיו ולהסיט את תשומת ליבו מהחומר הנלמד בכיתה. טיפול בלקות למידה – רצוי שיהיה מלווה בהדרכת הורים צמודה על מנת שאלה יוכלו לתמוך בתהליך מבחוץ.
אופציה נוספת שהוכחה כיעילה היא קורס טיפול בלקויות למידה בשיטת רביב. מדובר בקורס שמתקיים במרכז מקשיבים בקונספט של אימון אישי קצר מועד להקניית מיומנויות למידה. שיטת רביב נחשבת לשיטה ישראלית חדשנית וממוקדת מטרה, הכוללת תרגול פיזי וקוגניטיבי, לפיתוח כישורי למידה ושיפור תפקודי המוח, על ידי שליטה בגלי המוח, יצירת מסלולים עצביים חדשים והעלאת הגמישות המוחית.
לא פעם כשניתן מענה מתאים לקשיים הלימודיים נראית הטבה משמעותית בתחום ההתנהגותי, לפעמים זה יקרה די מהר ובמקרים אחרים - באופן הדרגתי לאורך התקדמות הטיפול.
אם לאחר טיפול ממושך לא ניכר שיפור בהתנהגות כדאי לבחון אם הסיבה נעוצה באימוץ דפוסי ההתנהגות השליליים והתנהלות כזו מתוך הרגל או היעדר היכרות והתנסות בדפוסים אפקטיביים.במקרים כאלה מומלץ לפנות לטיפול וחשוב ביותר לקבל הדרכת הורים צמודה לתמיכה בתהליך.
